|
|
|
|
"לא! אני מסרב להכיר בעובדה שאני לא יצירתי! כי אני כן. אני חכם, אבל אני גם יצירתי!" "אבל אתה לא עושה שום דבר יצירתי". "למה לא? הנה, תראה!" "זה שדכן". "כן, אבל תראה אותו עכשיו! טה דה – זה עץ!" "אתה פשוט פתחת את השדכן. ועכשיו תראה מה קרה!" "לא נורא. בשביל זה יש לי עוד תשע אצבעות". "בכל מקרה, גם אם נצא מנקודת הנחה שאתה יצירתי --" "לא צריך להניח שום דבר. אני יצירתי". "הנקודה היא --" "נקודה? נקודה כמו בסוף משפט? או שאולי התכוונת לנקודה כמו הנקודה שיש כשמפעילים לייזר? יש גם נקודות במבחנים! רואה? מצאתי המון פירושים שונים לנקודה. אני יצירתי". "אתה לא עושה כלום עם היצירתיות שלך!" "מה אתה צועק עלי? אין לך שום זכות לצעוק עלי! אני משלם מיסים, אני קונה ומכין אוכל..." "אתה לא. אתה גר בבית עם ההורים שלך ומזמין פיצה כשמגיעים חברים". "למה אתה כזה שלילי?" "תראה, אתה פשוט לא הטיפוס היצירתי, זה בסדר". "אבל אני כן יצירתי! כבר יש לי רעיון לסיפור מדהים! זה הולך ככה: 'השמש החמה נעצרה במרכז השמיים נטולי העננים והמדחום הצביע על 38 מעלות. כלי השחמט שבהם שיחקנו איציק ואני היו חמים מאוד, והחלטנו להפסיק את המשחק בשל החום שכבר גרם לכיסא בכניסה'". "נו...? מה הוא גרם לכיסא בכניסה?" "לא יודע. עוד לא חשבתי על המשך, אבל אתה רואה שהצלחתי להכניס אותך למתח? אתה מת לדעת מה קורה בהמשך!" "אני לא. אני פשוט תוהה אם לכיסא קרה משהו משעמם יותר מכל מה שקרה מאז ההתחלה". "למה אתה רומז?" "לעובדה הברורה למדי שהסיפור הזה משעמם יותר ממסיבה אצל קספרוב". "אבל... מה רע בסיפור שלי? אפילו לא שמעת הכל..." "הסיפור שלך משעמם. מתיש. אם ינסו לתרגם את התחושות שלי לצלילים זה ישמע כמו פסנתר שמתרסק על תרנגול. למילון אבן-שושן שבבית שלי יש עלילה יותר עמוקה. הסיבה האמיתית למסעות הצלב הייתה להיפטר מכל מה שעלול לגרום לסיפור כזה להתקיים. ראיתי טלנובלות עם יותר תחכום, ואני אפילו לא צופה בטלוויזיה. אם תכתוב את הסיפור הזה אי פעם, עדיף שתכתוב אותו על גפרור". "מה? מה הקשר?" "שלפחות יהיה אפשר לשרוף אותו מהר ובקלות". "די! שתוק! אולי הסיפור שלי צריך עוד קצת תשומת לב --" "עוד? הוא לא קיבל תשומת לב מלכתחילה! מוגלי קיבל יותר תשומת לב מההורים שלו!" "זהו זה! נמאס לי!" "בסדר. תמיד נמאס לך כשאתה מפסיד בויכוח". "אני הולך!" "אתה לא יכול ואתה יודע את זה". "אז אני אלך לישון. כשאני אתעורר מחר כבר נשכח את הויכוח". "כן, ואז נתווכח על משהו אחר. אני לא מבין איך אתה תמיד מוצא נושא חדש לויכוח..." "זה בגלל שאני יצירתי". "שתוק". |
 |
|
 |
| © 2005-2009. כל הזכויות שמורות לדני אפל. |
